מצודת דוד על שופטים ו

מפני מדין. להסתיר עצמן מפניהם:

והיה אם זרע. רצה לומר, כאשר זרע והתחיל לצמוח:

יבול הארץ. צמחי התבואות:

עד בואך עזה. מתחלת הגבול עד אשר תבוא אל עזה, וכאלו ידבר לנוכח מול האדם היודע המקום:

כל לחציכם. הם מלכי כנען אשר לחצו אתכם בהלחמם עמכם:

ולא שמעתם בקולי. כאומר, בעבור זה באה הרעה עליכם:

אשר ליואש. ׳האלה׳ היתה של יואש, שהיה מבני אביעזר, מבני מנשה:

להניס. רצה לומר, להבריח ולהטמין:

בי אדני. בקש ממנו להשיבו על דבריו, ואמר לו, ואם אמת שיש ה׳ עמנו, למה אם כן מצא אותנו הרעה, ׳ואיה כל נפלאותיו׳, וכי כלו:

ועתה נטשנו. ואיך אם כן תאמר שה׳ עמי:

ה׳. רצה לומר, מלאך ה׳:

בכחך זה. רצה לומר, בכח זה הזכות אשר למדת סניגוריא על ישראל, תוכל להושיעם:

הלא שלחתיך. ועשה השליחות:

אלפי. האלף שבית אבי נמנה בו, הוא הגרוע מכולן, ואנכי הוא הקטן שבבית אבי, ומי ישמע לי ללכת אחרי:

כי אהיה עמך. והכל ישמעו לך:

כאיש אחד. רצה לומר, מהרה ובקלות:

אות. איזה מופת ופלא לדעת אשר אתה מלאך ה׳ מדבר עמי, כי לא היה רגיל בנבואה וחשב פן אין זה נבואה:

והנחתי לפניך. ועשה לי בה אות:

בא. אל הבית:

ויעש. רצה לומר, תקן ובשל:

ויגש. הגיש אליו המנחה הזאת:

הלז. שהיה לפניהם:

שפוך. על הסלע:

הלך מעיניו. רצה לומר, לא ראהו עוד:

כי מלאך ה׳. כי עד הנה היה מסתפק בדבר, ולזה שאל אות:

אהה ה׳. רצה לומר, אתה ה׳, מילל אני כי לבי יפחד על אשר ראיתי מלאך, פניו מול פני:

לו. למזבח:

ה׳ שלום. רצה לומר, פה אמר לי ה׳ שלום:

עודנו. עוד הוא עומד בעפרה שהיא מנחלת בני אביעזר:

אשר לאביך. שהוא של אביך:

ופד השני. גם קח פר השני שנתפטם לעבודה זרה זה שבע שנים:

המעוז הזה. הוא הסלע האמור למעלה (פסוק כ):

במערכה. רצה לומר, במקום ישר, שתוכל לערוך שם אבני המזבח:

הפר השני. והפר אשר לאביו, צוה לקחתו לבל יקריבו הם לעבודה זרה, ולא הוזכר מה נעשה בו, או זהו הפר אשר לאביו, וכמו שכתוב למעלה:

בעצי האשרה. להבעיר בהם האש:

הבנוי. אשר נבנה זה מחדש:

ויאמרו גדעון. לא פירש מי היו האומרים:

וימת. רצה לומר, נמית אותו:

האתם. וכי אתם תריבון בעבור הבעל, וכי אתם תושיעון אותו, בתמיה:

אשר. מי אשר יריב בעבורו יומת על ידי עד הבוקר, רצה לומר, טרם יבוא הבוקר השני:

אם אלהים הוא. אם יש בו אלהות, יריב בעצמו את ריבו:

ויקרא לו. יואש קרא לגדעון בנו:

ויעברו. את הירדן:

ורוח ה׳. בא לו מה׳ רוח גבורה ואומץ הלב:

ויתקע. לסימן להאסף:

ויזעק. נאספו אחריו משפחת אביעזר:

לקראתם. באו אל גדעון ואנשיו למולם:

וידעתי. על ידי המופת הזה:

ויזר. סחט להוציא הבלוע, והיה נמצץ ספל מלא: