מצודת דוד על שופטים טו

בגדי עזים. זכר בה בהבאת גדי עזים לה, למנה:

אבאה וגו׳. לשכב עמה, להיות אצלה:

כי שנא שנאתה. בראותי כי חרה לך על שגלתה מצפונך:

נקיתי וגו׳. הפעם הזאת אהיה נקי מפלשתים כאשר אעשה להם רעה, כי לא יחשבו לי לאשמה, על כי מהראוי להרע עמהם:

וישלח. שלחם לנפשם בין הקמות:

ויאמרו. הרואים אותו שעשהו:

וישרפו. לפייס את שמשון:

אם תעשון כזאת. רצה לומר, לכן אשר עשיתם כזאת לנקום נקמתי, לא יהיה לי עמכם איבת עולם, רק אנקום בכם פעם אחת, ואחר זה אחדול מלנקום:

שוק על ירך. תרגם יונתן, פרשין עם רגלאין, דימה את הפרשים רוכבי סוסים אל הירך שהוא בגובה הרגל, והולכי רגלי, דימה לשוק שהיא בתחתית הרגל:

עשית לנו. כי הלא ינקמו בנו:

כאשר עשו לי. שלא מיחו באשתי מלהנשא לאחר:

לאסרך ירדנו. כי הפלשתים גזרו עליהם לאסרו ולהביאו:

השבעו לי. רצה לומר, אמסור עצמי בידכם אך השבעו לי על הדבר שרק תאסרו אותי כי ירא אני פן תפגעון בי:

הוא בא. כי לא אסרו כי אם ידיו, ולא רגליו:

הריעו. תרועת שמחה:

כפשתים. חלושים, כפשתים אשר נחרכו באש:

וימסו. כאלו נמסו מעל ידיו העבותים שנאסר בהם:

לחי חמור טריה. לחי לחה מן חמור:

בלחי החמור. בלחי של חמור עשיתי חמרים, והוא לשון הנופל על לשון:

הכיתי. הרגתי, הוסיף לפרש דבריו:

רמת לחי. על שם שהשליך שם את הלחי, כי התרגום של ׳וישלך׳, הוא ׳ורמא׳:

ועתה אמות בצמא. אם אשב פה:

ונפלתי. אז אפול ביד הפלשתים הערלים, אם אבוא העיר לרוות צמאוני:

ויצאו ממנו. בנס, נעשה מעין תחת המכתש ויצאו המים דרך הבקע:

ותשב רוחו ויחי. אמר בדרך גוזמא והפלגה, כאלו יצאה רוחו ושבה אחרי זה ונעשה חי:

שמה. של המעין ההוא:

עין הקורא. רצה לומר, מעין הבא על ידי הקורא לה׳, אשר היא במקום לחי, רצה לומר, רמת לחי:

עד היום הזה. היא שמה אשר נקרא לה:

בימי פלשתים. בימים שמשלו פלשתים בישראל: