מצודת דוד על יהושע ד

מתוך הירדן. צוה להם לחזור אל קצה הירדן אחר שיצאו ממנו:

ממצב. ממקום שהכהנים נצבים מוכן ומתוקן, כי נשאו רגליהם ולקחו האבנים אשר תחתיהם:

אשר הכין. לעמוד קרוב לארון, לראות אשר מיד כנוח רגלי הכהנים יכרתו המים, כמו שכתוב למעלה (ג יג)

אל תוך הירדן. כי כבר יצאו ממנו, כאמור (פסוק א)

אות. סימן לזכרון:

מחר. רצה לומר, לאחר זמן:

ושתים וכו׳. אלו היו אחרים (סוטה לה ב) עד היום הזה רצה לומר, עד עולם, כי כל קורא הפסוק הזה בזמנו, אומר עד היום הזה, והוא כלל גדול בדברי הנביאים:

לדבר אל העם. אמרו רבותינו זכרונם לברכה (סוטה לד א) שהשם צוה לו לדבר אל העם לאמר, דעו שאתם עוברים את הירדן בחרבה על מנת לגרש כל יושבי הארץ, והדבר ההוא בעצמו צוה לו משה:

וימהרו. בעבור כבוד הארון, שעמד עד עברם:

ויעבור ארון ה׳. אחר שצוה יהושע להכהנים לעלות מן הירדן, כמו שכתוב למטה (ג ו) אז עבר הארון ללכת לפני העם:

לפני ה׳. רצה לומר, בשליחותו של מקום:

למען יראתם. כמו ולמען יראתם, ותחסר הוי״ו, וכמוהו רבים: