מצודת דוד על יהושע כג

מימים רבים. מסוף ימים רבים:

הגוים האלה. אשר כבר כבשתם:

הפלתי וכו׳. רצה לומר, הפלתי הגורל להם וכו׳:

הנשארים. אשר עדיין לא כבשתם:

בנחלה. לחלקם בנחלה להשבטים:

מן הירדן. היושבים מן הירדן והלאה, כלפי המערב:

וכל הגוים וכו׳. גם הם חלקתים בגורל:

והים. מוסב על מן הירדן, לומר: מן הירדן ועד הים הגדול העומד במבוא השמש:

יהדפם. את הנשארים:

ימין ושמאל. הוא ענין מליצה, והושאל מההולך דרך ישר, שאין להטות ממנו לא לימין ולא לשמאל:

לבלתי בוא בגוים. שלא תבואו לכללם להיות כמוהם:

ולא תשביעו. רצה לומר, את הזולת:

ויורש. ובעבור זה גרש ה׳ וכו׳:

ואתם. רצה לומר, ואתם הלא ראיתם אשר לא עמד וכו׳:

איש אחד. כי אחד מכם היה רודף אלף:

לנפשותיכם. בעבור קיום נפשותיכם:

תשובו. מאחרי ה׳, ובאתם בהם לקחת מבנותיהם:

והיו לכם. הגוים האלה:

ולשוטט. רצה לומר יכאיבו לכם כמכת השוט, וכקוץ המנקר העין:

בדרך כל הארץ. בדרך אשר כל הבריות הולכים שם, ורצה לומר הנה אמות ככל בני אדם, ולא אראה בכל אשר יקרה אתכם לאחר זמן:

וידעתם וכו׳. רצה לומר, עתה דעו והבינו בכל לב ובכל נפש את הקורות, כי הלא לא נפל דבר מהדברים הטובים אשר דבר ה׳:

והיה וכו׳. וכמו שהיה כל דבר הטוב, כן יהיה כל דבר הרע:

בעברכם. כאשר תעברו את ברית ה׳ וכו׳: