מצודת דוד על יונה ב:ז

לקצבי הרים. לאחרית ההרים התקועים בים והוא קרקעית הים:

ירדתי. בהיותי במעי הדגה:

הארץ בריחיה. רצה לומר חשבתי שהארץ הבריח׳ בריחיה כנגדי עד עולם כי לא אשוב אלי׳ כאילו סגרה את עצמה בבריחים:

ותעל. אבל הואיל וקיימתני כל הימים הללו אקוה שתעל חיי משחת הקבר הוא בטן הדגה: