מצודת דוד על איוב מב:יא

וכל יודעיו לפנים. אוהביו ומכיריו אשר היו לו לפנים טרם בוא עליו היסורין כי בעת שהיה מיוסר חדלו ממנו אוהב וריע כמ״ש ויודעי אך זרו ממני וכו׳ (לעיל יט):

ויאכלו. לשמוח עמו בעת שב שבותו:

לחם. כל סעודה קרויה ע״ש הלחם:

וינדו לו. היו מנידים עליו בראשם כדרך שמנחמין את האדם אחר שניצל מצרתו:

וינחמו אותו. בדברי תנחומין:

איש. כל איש ואיש נתן לו לדורון קשיטה וכו׳ והוא ענין הראות חיבה יתירה: