מצודת דוד על ירמיהו נא:ט

רפאנו. כאלו הבאים ההם אשר שכנו בבבל ישיבו לומר הן עשינו רפואות לבבל אבל לא נרפתה ולכן עזבוה ואל תעסקו עוד ברפואתה והיא ענין מליצת הלעג:

ונלך. ואנחנו נלך משם כי אם נלך לארצנו לבל יתדבק בנו חלי מכאובה:

כי נגע. רצה לומר משפט פורענותה מאד גבהה עד כי נגע אל השמים:

ונשא וכו׳. כפל הדבר במ״ש: