מצודת דוד על ירמיהו נא:נ

פליטים מחרב. אתם בני ישראל הפליטים מחרב האויב ולא נהרגתם עם אנשי בבל הלכו משם לארצכם ולא תעמדו שמה:

זכרו מרחוק. מבבל זכרו את ה׳ מה שבטלתם עבודת המקדש ומהרו לשוב אליה:

וירושלים וכו׳. לזכור בה מה שהיא מתאבלת על שוממתה: