מצודת דוד על ירמיהו נא:יא

הברו החצים. הנקו החצים מן החלודה:

מלאו השלטים. קבצו המגינים להביאם במלחמה:

העיר. הנה ה׳ העיר רצון מלכי מדי והם דריוש וכורש חתנו אשר ירש המלכות אחרי מות דריוש:

מזמתו. מחשבת ה׳ היא על בבל להשחיתה:

כי נקמת וכו׳. רצה לומר הנקמה אשר הוא לוקח מבבל היא נקמת היכלו אשר שרפו באש ולא בעבור מה שעשה בבל לשאר העובדי כוכבים: