מצודת דוד על ירמיהו כז

ושלחתם וכו׳. בימי יהויקים אמר לו כשימלוך צדקיהו ישלח המוסרות והמוטות אל המלכים האלה על ידי המלאכים הבאים אל צדקיהו:

וצוית אותם. את המלאכים תצוה להגיד אל אדוניהם:

אנכי עשיתי וכו׳. ואם כן הכל שלי המה:

ונתתיה. לכן בידי לתתה לאשר ישר בעיני:

הארצות האלה. של המלכים אדוניכם:

עבדי. ר״ל עושה שליחותי בדבר זה:

את חית. ארז״ל שרכב על ארי וקשר תנין בראשו:

בנו. זה אויל מרודך:

בן בנו. זה בלשאצר:

עת ארצו. זמן חורבן ארצו בימי דריוש המדי:

גם הוא. כמו שבא עת חורבן ארצות המלכים שהחריב נ״נ:

אשר לא יעבדו אותו. אשר לא ירצה לעבדו ברצונו:

ואת אשר וכו׳. אשר לא יקבל עליו מעצמו עול שעבוד וכפל הדבר במ״ש:

אפקוד. אשגיח עליהם בהבאת חרב וכו׳:

עד תומי. עד כלותי אותם ביד נ״נ:

אל נביאיכם. הנביאים שלכם המנבאים לכם בשקר:

ואל קוסמיכם. השואלים בקסם והוא מין כשוף:

ואל חלומותיכם. המגידים עתידות על ידי שאלת חלום:

ואל עונניכם. גם הוא ענין כשוף כמו מעונן ומנחש (דברים יח):

ואל כשפיכם. העוסקים בשאר מיני כשוף:

לא תעבדו. רצה לומר לא יתחזק עליכם להיות לו לעבדים:

למען הרחיק אתכם. ר״ל הם יועילו למען הרחיק וכו׳ כי כשתקבלו עליכם השעבוד תשבו בארצכם ותעלו המס אבל כשתלחמו עמו ויגבר עליכם יוליך אתכם בשבי אל ארץ מרחוק:

והדחתי. רצה לומר אני אהיה בעזרתו ואדיח אתכם ממקומכם ותהיו אבודים:

והנחתיו. ישכון במנוחה על אדמתו:

ועבדה. יעשה עבודת האדמה בחרישה וזריעה וישב בה ויאכל מלחמה:

וחיו. תשארו חיים:

אל הגוי. על הגוי:

אשר לא יעבוד. אשר לא יקבל עליו מעצמו עול השעבוד:

לא תעבדו. רצה לומר לא יתחזק עליכם להיות לו לעבדים:

למען הדיחי אתכם. הם יועילו למען הדיחי אתכם בשבי ושם תאבדו אתם והנביאים אבל כשתקבלו עליכם עול שעבוד תשבו בארצכם ותעלו המס:

הנה כלי בית ה׳. אשר הובאו לבבל עם גלות יכניה:

מושבים. יהיו מושבים מהרה מבבל לירושלים:

למה וכו׳. כי כשלא תקבלו עול שעבוד יכבוש את עיר ויחריבה:

יפגעו נא בה׳. יתפללו עתה לה׳ לא על השבת הכלים אלא לבל יבואו לבבל הכלים הנותרים מה שלא לקח כשגלה את יכניה:

אל העמודים. על עמודי הנחושת ועל ים הנחושת וכו׳:

בגלותו. בעת שגלה לבבל עם יכניה ואת כל שרי יהודה וירושלים:

כי כה אמר ה׳ וכו׳. בעבור שארכו הדברים באמרו אשר לא לקחם וכו׳ אמר שנית כי כה אמר ה׳ וכו׳ וכן דרך המקרא:

עד יום פקדי אותם. עד הזמן שאזכור אני בהם והוא בימי כורש ואז אעלה אותם משם ואשיב אותם אל המקום הזה: