מצודת דוד על ירמיהו כו:יט

ההמת. וכי המית אותו חזקיה וכו׳ בעבור שנבא כזאת:

הלא ירא. הלא המלך חזקיהו היה ירא את ה׳ והתפלל לפניו לבטל הגזירה ואז נחם ה׳ על הרעה וכו׳:

ואנחנו. אבל אנחנו כשנמית אותו נעשה עוד רעה גדולה על נפשותינו ולא די שלא ינחם על הרעה אלא שיוסיף עוד על הרעה: