מצודת דוד על ירמיהו טז:ד

ממותי תחלואים. ממיתת תחלואי רעב ימותו כמ״ש ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב (לעיל יד):

לא יספדו. כי יהיו טרודים בצרתם:

ולא יקברו. כי ירבו מאד ולא יספיקו לקברם ויהיו מושלכים על פני האדמה כזבל:

למאכל וכו׳. הואיל ולא יקברו:

ולבהמת הארץ. ר״ל לחית הארץ כי חיה בכלל בהמה: