מצודת דוד על ישעיהו נז:ח

ואחר הדלת והמזוזה. לפי שהוא מדמה אותה אל אשה זונה אמר לשון הנופל בזונה שנואפים צופים וממתינים לה אחר הדלת לבה זכרונה אל העומדים אחר הדלת והמזוזה ורצה לומר בעוד היותך במקדש ה׳ שמת זכרונך ללכת אל בית העבודת כוכבים:

כי מאתי גלית ותעלי. אצלי היית שוכבת גלית הכסות שהיינו מכוסים יחד ותעלי מאצלי ללכת אל הנואפים:

הרחבת משכבך. עשית לך מקום משכב רחב לקבל בו נואפים הרבה ר״ל עבדת לעבודת כוכבים הרבה:

ותכרת. כרת לך מהם ברית אהבה:

אהבת משכבם. אהבת שישכבו עמך בכל מקום אשר ראית ואף בפרסום רב: