מצודת דוד על ישעיהו נו:יא

והכלבים עזי נפש. כמו שהכלבים המה בטבעם חזקי התאוה ואינם יודעים משביעה כי בכל עת יתאוו תאוה:

והמה רועים. וכן השרים ההמה הרועים את עצמם להתענג בתענוגים אינם יודעים בינה להשכיל אשר מי שמשוקע בתענוגים הוא חסר מהם כי בכל עת יתאוה להוסיף וא״כ הוא מאוד מעונה:

לדרכם פנו. כל אחד פונה לדרכו במקום שיוכל לענג נפשו:

איש לבצעו. כל אחד פונה לבצוע בצע:

מקצהו. רצה לומר כולם עושין כן מן הקצה אל הקצה והוא מקרא קצר: