מצודת דוד על ישעיהו נא:יא

ופדויי וכו׳. זהו גמר תפלתו שאמר הן ידעתי אשר ישראל שיפדה ה׳ מן הבבליים ישובון לארצם ויבואו לציון ברנה ועל ראשם תהיה השמחה עד עולם כי לא יגלו עוד:

ישיגון. כאלו הששון והשמחה רודפת אחריהם וישיגון אותם:

נסו. ינוסו ויברחו מהם: