מצודת דוד על ישעיהו נ

אי זה ספר וכו׳. כאומר אם אמנם נתתי לה גט כריתות כמ״ש ואתן את ספר כריתותיה וכו׳ (ירמיהו ג׳:ח׳) אבל איזה זה הספר אשר שלחתיה בה ר״ל נראה בה מפני מה שלחתיה הלא היתה בעבור הפשע כמ״ש שם וא״כ כשתשובו נעקר הכריתות:

או מי מנושי. מי הלוה לי דבר מה עד שמכרתי אתכם לו בפרעון החוב:

הן בעונותיכם נמכרתם. וא״כ כשתעשו תשובה תהיו נפדין:

ובפשעיכם. בעבור הפשעים נשלחה הכנסים שלכם וא״כ בתשובה יהיה נעקר השילוחין:

מדוע באתי. אני באתי להתקרב אליכם ואין איש פונה אלי:

קראתי. שתבואו אלי ואין מי משיב לי:

הקצור. ר״ל וכי אין בי תועלת וכי קצרה ידי מלפדות אתכם:

בגערתי. כשאני גוער בים נעשה חורב ויבש והנהרות נעשות יבשות כמקום מדבר ר״ל אחריב העכו״ם הנמשלים למים רבים:

תבאש דגתם. קבוצת הדגים תבאש מחסרון המים כי תמות בצמא ותבאש ורצה לומר אנשי העכו״ם יאבדו ולפי שהמשילם לנהרות אמר לשון הנופל ביובש הנהרות:

אלביש שמים. ושק וכו׳ כפל הדבר במ״ש:

ה׳. ישעיה הוא אומר ה׳ שלחני לנבאות ונתן לי לשון צח הראוי ללמד:

לדעת לעות. להשיג ללמד לפי העת והזמן את התאב לשמוע דבר ה׳ כאדם העיף התאב למים:

יעיר בבוקר. בכל בוקר היה מעורר אותי ללכת לנבאות:

יעיר לי אוזן. היה מעורר אזני לשמוע הנבואה כדרך הרב המעורר אזני התלמידים לשמוע אמריו:

פתח לי אוזן. לשמוע דבריו שאמר את מי אשלח (לעיל ו):

לא מריתי. לא סרבתי מללכת:

אחור וכו׳. לא חזרתי לאחור למען בדבר והוא כפול במ״ש:

גוי נתתי למכים. מסרתי גופי למכים רצה לומר לא מנעתי ללכת מחשש פן יכוני

ולחיי למורטים מסרתי לחיי למורטים שערותם:

פני לא הסתרתי. ר״ל לא מנעתי ללכת מחשש פן יכלימוני וירוקו בפני:

יעזר לי. רצה לומר קרוב היה הדבר שיכלימו אותי אבל ה׳ עזר לי לכן לא נכלמתי:

על כן שמתי פני. ר״ל על כי ראיתי שה׳ עוזר לי לזה שמתי פני כחלמיש לדבר קשות ואדע שלא אבוא לידי בושה:

קרוב מצדיקי. ה׳ המצדיק אותי בדין הוא קרוב אלי לכן מי הרוצה לריב עמדי נעמדה יחד אני והוא כאומר הנה בודאי לא יוכל לי:

מי בעל משפטי. מי הרוצה לבוא עמי במשפט יגש אלי והוא כפול במ״ש:

הן אד׳ וכו׳. באמת ה׳ יעזר לי ומי הוא א״כ אשר יוכל להרשיע ולחייב אותי

הן כולם באמת כל העומדים עלי ירקבו כבגד הנרקב:

עש יאכלם. לפי שהמשילם לבגד אמר לשון הנופל בבגד:

ירא ה׳. אשר הוא ירא מה׳ ושומע בקול עבדו הנביא:

אשר הלך חשכים. אפי׳ הלך בחשכת הצרות ועדיין לא מצא הארה ותשועה:

יבטח בשם ה׳. שתבא לו התשועה

וישען כפל הדבר במ״ש:

הן כלכם. אבל באמת כמעט כלכם (מעבירים)[מבעירים] את חמת ה׳:

מאזרי זיקות. מאזרים את המקום בניצוצי אש והיא היא וכפל הענין במ״ש:

לכו באור אשכם. ר״ל לפי המעשה כן יהיה הגמול:

ובזיקות בערתם. כפל הדבר במ״ש:

מידי וגו׳. לא במקרה היתה כי אם מידי באה בגזרה למען תמותו בעצבון כי לא תסור העצבון עד כי תמותו: