מצודת דוד על ישעיהו לד:ו

חרב לה׳. החרב של ה׳ היא מלאה דם הרוגים:

הדשנה. נעשית דשן ושמן מן חלב ההרוגים ומדם כרים ועתודים ומחלב של כליות אילים והוא ענין משל על גודל האבדון:

בבצרה. היא מארץ מואב אבל לפי שהעמידה מלך לאדום כמ״ש וימלוך וכו׳ מבצרה (בראשית לו) לפיכך תלקה עמהם, או היא מלשון מבצר ויאמר על כרך גדול וכו׳: