מצודת דוד על ישעיהו כא:ד

תעה לבבי. לא ידע לבבי מה לעשות מרוב צער:

פלצות בעתתני. חרדה הבעיתה והפחידה אותי וכפל הדבר במ״ש לגודל החרדה והפחד:

את נשף חשקי. הלילה שהייתי חושק ומתאוה לה לעשותה משתה ושמחה על אשר נצחו את חיל פרס כמ״ש ביוסיפון:

שם לי לחרדה. מי שבידו להשים שם לי הלילה ההיא לחרדה כי בה נהרג בלשאצר ונכבשה בבל ומלך בה דריוש כמפורש בדניאל: