מצודת דוד על שמואל א כט:ד

עליו. על אכיש:

אשר הפקדתו. אשר הנחתו לשבת שם:

ולא יהיה וכו׳. כי פן יהיה נוסף על שונאינו ונלחם בנו:

ובמה. רצה לומר: וכי באיזה דבר יכול הוא לרצות עצמו לאדוניו שאול, למחול לו על מה שמרד בו, הלא בהבאת ראשינו אליו יתרצה אליו, ועל הכוונה ההיא הולך אתנו: