מצודת דוד על שמואל א כט

וסרני וכו׳. הסרנים עם מחניהם מאה מאה לבד, עד תשלום האלף, וכן כל אלף בפני עצמו:

מה העברים האלה. רצה לומר: מה המה עושים פה:

זה ימים. שישב עמי בגת:

או זה שנים. שישב בערי השדה:

ולא מצאתי וכו׳. רצה לומר: מיום שכנו אצלינו, הן בהיותו בגת, הן בהיותו בערי השדה, לא מצאתי בו מאומה רע:

עליו. על אכיש:

אשר הפקדתו. אשר הנחתו לשבת שם:

ולא יהיה וכו׳. כי פן יהיה נוסף על שונאינו ונלחם בנו:

ובמה. רצה לומר: וכי באיזה דבר יכול הוא לרצות עצמו לאדוניו שאול, למחול לו על מה שמרד בו, הלא בהבאת ראשינו אליו יתרצה אליו, ועל הכוונה ההיא הולך אתנו:

אשר יענו לו. אשר הרימו קול בעבורו על המחולות לאמר הכה וכו׳, ואם כן מעולם הוא שונא לפלשתים ומכה בהם, ואין לבטוח בו:

כי ישר אתה וכו׳. אני מחזיק אותך לאיש ישר ונאמן, וטוב בעיני בואך עמי במלחמה:

ובעיני. אבל בעיני וכו׳:

ולא תעשה רע. דבר הרע בעיני הסרנים:

כי מה. מדוע אשוב, כי מה עשיתי דבר רע:

ידעתי. הן ידעתי שלא נמצא בך רעה, כי טוב וכו׳:

ועבדי אדוניך. רצה לומר: אנשיך שהיו מאז עבדי שאול אדוניך, והבאישו בו כמוך, וכאומר ; בעבור זה נחשדים גם המה בעיני הסרנים כמוך, ולזה ישובו עמך:

ואור לכם. כשיאיר לכם היום, לכו לדרככם: