מצודת דוד על שמואל א כ:מא

הנער בא. רצה לומר: הלך לבוא העירה:

ודוד קם. היות מתחלה היו שם אנשים, ולא היה יכול לדבר עם דוד פנים אל פנים וכאשר חשש מזה מאז, ולכך עשה הסימן עם החצים, וכאשר גמר הסימן, הלכו להם האנשים, ושלח גם הוא את הנער, וכאשר שמע דוד בשלחו את הנער, הבין בדבר שאין שם איש, וקם ממקומו והלך אליו:

מאצל הנגב. מצד הדרומי של אבן האזל, ויהונתן ירה החצים מול צד הצפוני:

לאפיו. על פניו:

את רעהו. עם רעהו, על כי היה קשה להם הפרידה:

עד דוד הגדיל. הרבה לבכות יותר מיהונתן: