מצודת דוד על שמואל א יד:ו

ויאמר וכו׳. היא האמירה הנאמר למעלה, ולפי שהפסיק הענין, נאמר שוב, כאומר נחזור לענין הראשון:

אולי יעשה וכו׳. קצר ולא אמר מה הדבר אשר יעשה, ומאליו יובן שרצה לומר דבר הצריך, והיא התשועה:

ברב. הן ברב עם הן במעט, כי הכל שוה אצלו: