מצודת דוד על שמואל א יד:מה

היונתן ימות. וכי מן הראוי שימות יונתן, אשר באה על ידו תשועה גדולה:

חלילה. חולין וגנאי הוא להמיתו:

אם יפול משערת וכו׳. הוא ענין גוזמא ומליצה, כדרך שהבריות אומרים, ורצה לומר: שלא יעשה לו מאומה רע:

כי עם אלהים. רצה לומר: היום הזה עשה טובה עם אלהים להושיע לעמו בסכנת נפשו, ואיך אם כן יהיה עובר על השבועה במזיד בשאט נפש, ובודאי שוגג היה ולא ידע מהשבועה:

ויפדו העם. בהדברים האלה פדאוהו מן המיתה, ולא הומת: