מצודת דוד על שמואל א יד:טו

המצב והמשחית. המושל ואנשי המשחית, גם המה חרדו, עם כי מדרכם להיות אמיצי לבב:

ותרגז הארץ. אמר בלשון גוזמא והפלגה:

ותהי לחרדת אלהים. המחנה היתה לחרדה גדולה כי כאשר ירצה להגדיל דבר מה, סומכו למלת ׳אל׳ כמו [ תהלים פ י ]: וענפיה ארזי אל: