מצודת דוד על מלכים א ד

על כל ישראל. רוצה לומר: מעתה קבלוהו כולם באהבה, בראותם בחכמתו:

הכהן. אולי העמידו למשוח מלחמה, תחת צדוק שהועמד לכהן גדול, ואף שדוד העמיד את עירא להיות במקום צדוק כמו שנאמר בשמואל ב (כ כו), אולי מת עירא עד לא הועמד:

המזכיר. ממונה על ספר הזכרונות:

כהנים. צדוק כהן גדול, ואביתר סגן, כמו שנאמר בשמואל ב (שם פסוק כה):

על הנצבים. היה ממונה על שנים עשר נציבים האמורים בענין, אשר הועמדו לכלכל את המלך כל אחד בחדשו:

רעה המלך. ישב עמו בתמידות, להשתעשע עמו:

על הבית. כל צרכי הבית היו נעשים על פיו:

על המס. הוא המס האמור למטה (ה כז): ויהי המס שלשים אלף איש:

על כל ישראל. המה היו ממונים על כל ישראל, לקחת מהם די צורך פרנסת בית המלך, וכל אחד כלכל חדש בשנה, וגבה מבני אנשי המחוז אשר הועמד עליו:

ואלה שמותם. של הנצבים:

בן חור. כל אלו הנזכרים בשם אביהם, לא היו ידועים מעצמם כי אם בשם אביהם:

בהר אפרים. היה ממונה בהר אפרים, לקחת מהם לכלכל את המלך בחדשו:

לו שוכה. רוצה לומר: גם על שוכה היה ממונה, לקחת מהם לצורך פרנסת בית המלך:

עד אבל וגו׳. רוצה לומר: מהעבר מזה עד אבל מחולה, ומזה עד מעבר ליקמעם:

חות יאיר. תרגם יונתן: כפרני יאיר:

אשר בגלעד. אשר עמדו בארץ הגלעד:

ששים ערים. בחבל ארגוב היו ששים ערים גדולים וחומה מסביב:

בנפתלי. בנחלת נפתלי:

ובעלות. והיא היתה מנחלת יהודה:

בארץ גלעד. רוצה לומר: ביתר המקומות, כי על חות יאיר שעמדו בארץ הגלעד, היה נציב אחר:

ארץ סיחון וגו׳. רצה לומר: גלעד היתה החצי משל סיחון, והחצי משל עוג:

ונציב אחד. רצה לומר: ועוד נציב אחד אשר היה בכל הארץ, ממונה על כולם, והוא עזריה בן נתן האמור למעלה:

על הים. על שפת הים: