מצודת דוד על מלכים א יח:כט

ויתנבאו. עשו את עצמם כאלו מדברים בנבואה שתרד האש, ולא חדלו מלהתנבאות עד בוא עת העלאת מנחת הערב, הוא תמיד של בין הערבים, כי אז נלאו ולא התנבאו עוד:

ואין קול. אבל אין קול וכו׳:

ואין קשב. רצה לומר: וזה לפי שאין מי יקשיב, להם כי אינו אלוה: