מצודת דוד על מלכים א טז:יא

משתין בקיר. הוא הזכר, העושה קלוח למרחוק:

וגאליו. קרוביו, כמו (ויקרא כח כה): ובא גאלו על כי להקרוב היא משפט הגאולה לגאול, , שדהו מיד הקונה:

ורעהו. מיוחד היה להם איש לשבת תמיד עם המלך, וכמו שנאמר (לעיל ה): וזבוד וכו׳ רעה המלך: