מצודת דוד על מלכים א יד:ב

והשתנית. שני כסותך למען לא ידעו הרואים אשר את אשתי, כי חשב פן כשידעו אשר היא הולכת אל הנביא, יחקרו לדעת מה דבר עמה, ויהיה לו למוקש:

למלך. שאהיה למלך, ונראה אם כן בזה שדבר ה׳ בפיו אמת: