מצודת דוד על מלכים א יב:ד

הקשה את עולנו. לכלכל בני ביתו הרב ומרבית הסוסים:

ואתה עתה. רצה לומר: אבל אתה הואיל ואינך בגודל מעלת אביך, אשר באו לראות פניו מאפסי ארץ, אם כן מה לך להרבות באנשי בית וסוסים, עזוב אותם והקל עולנו: