מצודת דוד על דברי הימים א כה

ויבדל. הבדילם משאר הלוים אל עבודה הנמסר להם בהלל בכלי שיר:

הנבאים. אשר היו מתנבאים ברה״ק:

בכנורות. הבדילם לנגן בכנורות וכו׳:

אנשי מלאכה לעבודתם. בקיאי׳ וחכמים בעבודת הנגון:

לבני אסף זכור. לבני אסף היה המספר זכור ויוסף וכו׳:

על יד אסף. ר״ל הם השכילו בחכמת הנגון על יד אסף אביהם כי הוא למדם:

הנבא. על אסף יאמר שהי׳ מתנבא ברה״ק ע״י המלך כי הוא הכינו להיישירו אל הנבואה:

לידותון. זו היא המספר לידותון:

ששה. אינם אלא חמשה וארז״ל שאשת ידותון היתה מעובר׳ וצפה דוד ברוח הקודש שתלד בן ויהיה ראש משמרה והוא שמעי האמור למטה העשירי שמעי:

על ידי וכו׳. ר״ל ע״י אביהם השכילו לנגן בכנור כי הוא למדום:

הנבא. על ידותון יאמר שהיה מתנבא ברוח הקדש בהודות והלל לה׳:

ולהימן. זהו המספר להימן:

ורוממתי עזר. הוא שם אחד ועם שהמה שתי תיבות:

חזה המלך וכו׳. הוא היה מתנבא למלך בדבר אלהים שירים קרן ממשלתו:

על ידי אביהם בשיר. ע״י אביהם השכילו לדבר בשיר בבית ה׳ במצלתים וכו׳:

לעבודת. וכו׳ בעת עבודת הקרבנות:

על ידי המלך. ר״ל בהלולים שתיקן המלך ואסף וכו׳ כי גם המה, תקנו מזמורים כמ״ש בספר תהלים:

ויהי מספרם. של ראשי המשמרות הנזכרים עם חבריהם המלומדים לדבר בשיר:

כל המבין. בדבר השיר:

מאתים וכו׳. ולא חשב כ״א המבינים ביותר בדבר הנגון אבל מספר כולם היו ארבעת אלפים כמ״ש למעלה:

גורלות. מי ישמש ראשון ועבודתם היה לנגן בכלים:

משמרת לעומת. כמו משמרת לעומת משמר׳ וקצר בדבר המובן:

מבין. היותר נבון בדבר השיר עם מי שצריך להתלמד עוד ולא הועיל לו רוח בינתו להקדימו ראשון:

לאסף ליוסף. מבני אסף עלה הגורל הראשון ליוסף:

גדליהו השני. הוא היה בן ידותון וכן כולם לא היו בסדר התולדות כ״א כאשר עלה הגורל:

הוא ואחיו ובניו. מוסב גם על יוסף הראשון כי בכ״א היו י״ב ולכ״ד משמרות עולה רפ״ח במספר האמור למעלה והם היו המביני׳ ביותר בדבר השיר: