מצודת דוד על שמואל ב כב:ט

עלה עשן באפו. הוא ענין כעס, ואמר בלשון הנופל באדם, שעל ידי חמום הכעס, נראה כעין עשן יוצא מנחירי האף, וכן (תהלים עד א): יעשן אפך:

תאכל. את הקמים עלי:

ממנו. רצה לומר: מעמו באו הגחלים, ובערו לשרוף בשונאי: