מצודת דוד על שמואל ב כב:מז

חי ה׳. רצה לומר: הלא ה׳ חי לעולם, וכזאת יעשה כל הימים:

וברוך צורי. וכן יהיה ה׳ צורי, ברוך לעולם:

וירום. כי כשעושה נקמות בגוים, הוא מרומם ומנושא: