מצודת דוד על מלכים ב ה:כו

לא לבי הלך. רצה לומר: עם שאני ישבתי פה, וכי לא הלך לבי עמך, כאשר הפך איש וכו׳:

העת. וכי בעת ההיא ראוי לקבל ממנו את הכסף, הלא באה היא בדבר הנס, וכי ראוי להנות מן הנס במקום שאין דחק:

ולקחת בגדים. ואפילו אם היה נותן לך בגדים וזיתים וכו׳, לא היה לך לקחת, עם שהוא עושר רב: