מצודת דוד על מלכים ב ד

ואשה וכו׳. אמרו רבותינו ז״ל (זוהר חדש רות פב ב) שהיתה אשת עובדיה, והנושה היה יהורם בן אחאב, ובחיי אחאב הלוה לו ממון ברבית, לכלכל את הנביאים:

לעבדים. בעבור חוב הממון:

מה יש לך. לשיהא הברכה שורה בו:

כל בבית. כלל לא:

מן החוץ. מן האנשים שחוץ לביתך, ולתוספות ביאור אמר: מאת כל שכניך:

אל תמעיטי. אל תשאלי מעט כי אם הרבה כלים:

והמלא תסיעי. הכלי אשר תמלא, תסיעי ממקומה, להעמיד האחר תחתיה, ולא תזוז האסוך ממקומה, על כי האסוך נעשה כמעין, ואין מדרך המעין לזוז:

הם מגישים. את הכלים הריקים, כי היא לא זזה ממקומה עם האסוך:

הכלים. אשר שאלה:

הגישה וכו׳. כי לא ידעה אשר כבר נתמלאו כולם:

ויעמוד השמן. לא היה נשפך עוד:

בנותר. בדמי השמן על דמי החוב:

ויהי היום. רצה לומר: בא היום אשר עבר אלישע אל שונם:

אשה גדולה. אשה חשובה:

ויהי מדי עברו. מיום ההוא והלאה, מדי עברו וכו׳:

הנה נא ידעתי. מכירה אני בו שהוא איש קדוש, ואין מהראוי לשבת אתנו יחד ואמרו רבותינו ז״ל (ברכות יב): האשה מכרת באורחים יותר מן האיש:

עובר. אף הוא עובר עלינו תמיד, בכל עת בואו פה, ואיך ישב עמנו יחד פעמים רבות:

עלית קיר. עליה קטנה בנויה בקיר אבנים, בנין מעולה:

יסור שמה. להתבודד בחדרו לבד:

ויהי היום. בא היום אשר בא שמה, אחרי עשותה את העליה:

אמר וכו׳. לא רצה לדבר עם האשה פנים אל פנים:

הנה חרדת וכו׳. רצה לומר: בעבור שאת מטרחת עצמך הטרחה הזאת בעבורינו, ומהו הגמול לעשות לך, האם יש לך דבר מה לדבר בעבורך אל המלך וכו׳:

בתוך עמי. רצה לומר: אני יושבת בתוך בני משפחתי, ואין מי מהם עושה רעה עמדי, לשאצטרך לקבול ולהתרעם על מי:

ומה לעשות לה. אחר שהלכה מפניו שאל לגיחזי ומהו אם כן הגמול שאעשה לה:

אבל. באמת יש מקום לעשות לה גמול, כי אין לה בן, ואישה זקן, ובדרך הטבע לא תלד עוד, ואם תלד על ידך בן, יחשב לגמול רב:

בפתח. בראותה שאיננו מדבר עמה פנים אל פנים הוסיפה להתרחק, ועמדה בפתח:

למועד הזה כעת חיה. רצה לומר: לזמן הבא כעת הראויה להיות חיה רוצה לומר: יולדת, והיא ככלות תשעה חדשים, שהם ימי הריון:

את חובקת בן. רצה לומר: תשעשע עצמך עם בנך לחבקו, ואף כי בתחלה לא דבר עמה פנים אל פנים, אבל אחר שראה צניעותה שעמדה בפתח, חזר לדבר עמה:

אל אדוני. אל תדבר כדברים האלה:

אל תכזב. אל תאמר דבר הנפסק, בעבור לשמח לב שפחתך, ועל כי אמר חובקת בן, המורה לשעשוע מה, ולא הבטיחה שיתקיים, לזה אמרה אל תשמחני בדבר שאינו מתקיים:

אשר דבר. כפי אשר דבר אלישע:

ויהי היום. בא היום אשר יצא אל אביו, כשהוא עומד על הקוצרים:

ראשי ראשי. יש לי כאב בראש, וכפל המלה כדרך הנוהם מכאב, כמו (יריה ד יט): מעי מעי אוחילה:

לא חדש ולא שבת. כי בראש חדש ושבת היתה רגילה לקבל פניו:

ותאמר שלום. רוצה לומר: אין דבר רע שאלך בעבורו אל הנביא, ולא רצתה לגלות הדבר לבעלה, כי חשבה מוטב שיעשה הנס בצנעה:

ותחבוש. קשרה האוכף:

נהג ולך. נהג האתון ולך אתה, ואל תתעכב בעבורי, שארכב אני בה, כי אם כאשר אומר לך עמוד, אז תעמוד:

מנגד. מרחוק:

הנה השונמית הלז. רצה לומר: הזאת הבאה, היא השונמית:

ותאמר שלום. אחר ששאלה, אמרה לו הכל שלום, ולא רצתה לגלות גם אליו:

להדפה. בעבור כבוד הנביא, שלא תחזיק ברגליו:

הרפה לה. תן לה רפיון ואל תהדפנה, כי עושה כזאת בעבור מרירות נפשה, ולא ידעתי מה היא, כי ה׳ העלים ממני בעת נהיתה, וגם עתה לא הגיד לי:

השאלתי. וכי שאלתי אני על הבן, עד שבעל כרחי הבטחתני אף בדבר שאינו מתקיים:

הלא אמרתי. בעת ההבטחה אמרתי, אל תטעה אותי, להבטיח לי דבר הנפסק:

חגור מתניך. ללכת מהרה ובזריזות:

לא תברכנו. בכדי שלא תשהה בדרך:

אם אעזבך. לבל תלך בעצמך עמדי:

עבר לפניהם. הקדים להם:

ואין קול. אמרו רבותינו ז״ל (ירושלמי סנהדרין י ב): כי גחזי לא שמע לדברי הנביא, והיה עוד מלגלג בדרך, לומר שהולך להחיות את המת:

ואין קשב. היא היא, כי כשאין קול, אין מה להקשיב וכפל הדבר במלות שונות:

ויעל. על המטה:

פיו על פיו. כאילו ישפיע מן החיות שבאיבריו, אל איברי הנער:

וישב. חזר לרדת מעל המטה:

אחת הנה. פעם להעבר מזה, ופעם להעבר מזה:

עד שבע פעמים. נתעטש ז׳ פעמים ופתח אחר כך את עיניו:

שפות הסיר. ערוך הסיר על מקום מושבה, ובשל בה תבשיל:

גפן שדה. מין גפנים הגדלים בשדה, והפירות הם דבר ארסי וממית:

ויפלח. בקע לחתיכות, ונתנה אל הסיר, כי לא הכיר בו שהוא דבר ארסי:

ויצקו. שפכו הנזיד אל הקערות לאכלה:

מות בסיר וגו׳. אתה איש אלהים, הנה בסיר יש דבר הממית, כי הרגישו במרירתו:

ויאמר. אלישע אמר, החזירו הנזיד אל הסיר, וקחו קמח לתת בסיר, ואז יוסר הארס:

צק לעם. עתה שפוך אל הקערות ויאכלו:

ולא היה. רוצה לומר: וכן היה, כי לא היה מעתה דבר ארסי וממית:

לחם בכורים. לחם העשוי מהקציר הנקצר שם ראשונה, והיו במספר עשרים, וממין השעורים:

וכרמל בצקלונו. שבלים רכים ומלאים, כשהם עדיין בקליפותיהן:

מה אתן זה. רוצה לומר: הלא מעט המה:

אכול והותר. בהם יהיה די לאכול, ועוד יהיה מותר: