מצודת דוד על מלכים ב יט:כו

ויושביהן. יושבי הערים ההם, עשיתים להיות קצרה ידם מלהלחם למולך:

עשב שדה. כעשב שדה:

חציר גגות. כחציר הגדל על הגגות, שהוא חלש למאד:

ושדפה. כשבלים הנשדפים, טרם נגמר בשולם לבוא לכלל קמה, כי אז המה חלושים עד למאד, ורצה לומר: הנה אני הוא המתיש ומחליש לפניך כח העובדי כוכבים, ולא באה בעוצם ידך: