מצודת דוד על יחזקאל ז:יט

לנדה. לרחוק ולתעוב:

כספם וגו׳. ר״ל למה ישליכו כספם ויתעבו זהבם לפי שלא יוכלו להציל את נפשם ביום בוא עברת ה׳ כי האויב לא יקח כסף וזהב לפדיון נפש:

נפשם לא ישבעו. רצה לומר לא ימצאו לחם לקנות בהם להשביע הנפש ולמלאות המעים:

כי מכשול. כי המכשול הרע הזה היה בעוונם ולא על חנם: