מצודת דוד על קהלת ב:כו

שטוב לפניו. לפני האלהים הנזכר בענין, ורוצה לומר למי שמעשיו רצוים לפני האלהים:

נתן חכמה ודעת. לעשות בחייו צדקה וחסד:

ושמחה. לאכול ולשתות כאות נפשו:

ולחוטא. אבל לחוטא נתן בלבו ענין וחשק לאסוף הון רב למען יהיה משומר לאדם צדיק שהוא יקח הכל:

גם זה הבל. רוצה לומר אף שבא ההון שקבץ ליד אדם צדיק, עם כל זה גם זה הבל, כי יותר היה לו תועלת אם היה עושה בו צדקה וחסד בעצמו מרצונו:

ורעות רוח. על כי נלקח ממנו בעל כרחו שלא בטובתו נגד רצונו: