מצודת דוד על קהלת יב:ט

ויותר וגו׳. יותר ממה שהיה קהלת חכם בעצמו, עוד היה בו מעלה יתרה, כי למד דעת את העם והיה מחכים את אחרים:

ואזן. היה מאזין להם דברי חכמה, כי היה לו לשון למודים להבין לזולת:

וחקר. הורה דרכים לעם לחקור בהם החכמה:

תקן. עשה וחבר משלים הרבה, כמו שנאמר וידבר שלשת אלפים משל: