מצודת דוד על דניאל ד:ל

בה שעתא. בעת ההיא כלתה הדבר לבוא על נ״נ כי נשתבש דעתו ונתגרש מעצמו למקום החיות לשבת עמהם:

ומן אנשא. מעצמו נתגרש מן אנשים ואכל עשב כבקרים וגופו נתכבס מטל השמים כי ישב מבלי מחסה:

עד די. עד אשר נתגדל שערו ככנפי נשר וצפרני ידיו ורגליו כצפרני עופות הדורסים כי מרוב הלחות והלכלוך היו גדלים והולכים: