מצודת דוד על דניאל ב:לה

באדין. אז נשחקו ונכתשו כאחד הברזל והחרס וגו׳ מן אברי הצלם ההוא:

והוו. ונעשו כמוץ אשר יסוער מן הגרנות אשר יכניסו בהם התבואות הגדלים בימי הקיץ:

ונשא המון. הרוח נשא אותם ופזרם:

וכל אתר. כל מקום לא נמצא להם ר״ל שמלאו כל הארץ ולא מצא להם להיות די להחזיק את הכל והוא ענין גוזמא והפלגה:

ואבנא. האבן אשר הכה את הצלם נעשה להר גדול ומלאה כל הארץ: