מצודת דוד על דניאל יא:כד

בשלוה. במרמה בא בדברי שלוה ונכנס במשמני המדינה ר״ל במקום הזהב והכסף למען ירגל אותה ולא היו נשמרים ממנו על כי בא בדברי שלוה:

ועשה וגו׳. ושם עשה מעשים אשר לא עשו אבותיו וכו׳ וחוזר ומפרש מה הם המעשים ואמר ביזה ושלל וגו׳ ר״ל שהיה מבזבז שם ומפזר ממון רב אשר לא בזבז אדם מעולם כי כדי לרמוז לבל ירגישו בו שבא לרגל בזבז שם הבזה והשלל שלקח מן העובדי כוכבים במלחמה להראות אשר כביר מצאה ידו ואין כסף וזהב נחשב לו למאומה:

ועל מבצרים יחשב. אבל באמת יחשב הוא במחשבותיו ללכד את המבצרים ההם אשר שם הזהב ולרגל בא:

ועד עת. מחשבתו שמורה אצלו עד בוא העת אשר יהיה לאל ידו לכבשם: