מנחות מז.
Menachos 47a (Menachot 47a) · מנחות · free full Hebrew text
Open in the reader →תָּנוּ רַבָּנַן כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת אֵין מְקַדְּשִׁין אֶת הַלֶּחֶם אֶלָּא בִּשְׁחִיטָה
כֵּיצַד שְׁחָטָן לִשְׁמָן וְזָרַק דָּמָן לִשְׁמָן קָדַשׁ הַלֶּחֶם שְׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְזָרַק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם שְׁחָטָן לִשְׁמָן וְזָרַק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן הַלֶּחֶם קָדוֹשׁ וְאֵינוֹ קָדוֹשׁ דִּבְרֵי רַבִּי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לְעוֹלָם אֵינוֹ קָדוֹשׁ עַד שֶׁיִּשְׁחוֹט לִשְׁמָן וְיִזְרוֹק דָּמָן לִשְׁמָן
דִּכְתִיב וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַה' עַל סַל הַמַּצּוֹת לְמֵימְרָא דִּשְׁחִיטָה מְקַדְּשָׁא
וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן יַעֲשֶׂה עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּל עֲשִׂיּוֹתָיו
וְרַבִּי נָמֵי הָכְתִיב יַעֲשֶׂה אִי כְּתִיב זֶבַח יַעֲשֶׂה כִּדְקָאָמְרַתְּ הַשְׁתָּא דִּכְתִיב יַעֲשֶׂה זֶבַח בְּמָה יַעֲשֶׂה בִּזְבִיחָה
וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הָכְתִיב זֶבַח הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַכֹּל מוֹדִים שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּהֵא לֶחֶם בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה
מַאי קָדוֹשׁ וְאֵינוֹ קָדוֹשׁ אַבָּיֵי אָמַר קָדוֹשׁ וְאֵינוֹ גָּמוּר רָבָא אָמַר קָדוֹשׁ וְאֵינוֹ נִיתָּר
מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ לְמִיתְפַּס פִּדְיוֹנוֹ לְאַבָּיֵי לָא תָּפֵיס פִּדְיוֹנוֹ לְרָבָא תָּפֵיס פִּדְיוֹנוֹ
בִּשְׁלָמָא לְרָבָא הַיְינוּ דְּאִיכָּא בֵּין רַבִּי לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אֶלָּא לְאַבָּיֵי מַאי אִיכָּא בֵּין רַבִּי לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן
אִיכָּא [בֵּינַיְיהוּ] לְאִיפְּסוֹלֵי בְּיוֹצֵא
בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מֵרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת שֶׁשְּׁחָטָן לִשְׁמָן וְזָרַק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן אוֹתוֹ הַלֶּחֶם מַהוּ בַּאֲכִילָה
אַלִּיבָּא דְּמַאן אִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הָאָמַר זְרִיקָה הִיא דִּמְקַדְּשָׁא אִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי בֵּין לְאַבָּיֵי בֵּין לְרָבָא קָדוֹשׁ וְאֵינוֹ נִיתָּר הוּא
אֶלָּא אַלִּיבָּא דְּהַאי תַּנָּא דְּתָנֵי אֲבוּהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁיָּצְאוּ בֵּין שְׁחִיטָה לִזְרִיקָה וְזָרַק דָּמָן שֶׁל כְּבָשִׂים חוּץ לִזְמַנָּן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין בַּלֶּחֶם מִשּׁוּם פִּיגּוּל רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר יֵשׁ בַּלֶּחֶם מִשּׁוּם פִּיגּוּל
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת הָנֵי תַּנָּאֵי כְּרַבִּי סְבִירָא לְהוּ דְּאָמַר שְׁחִיטָה מְקַדְּשָׁא
מִיהוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר אֵין זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא וְרַבִּי עֲקִיבָא לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא
Meforshim on this daf
- רש"י על מנחות Rashi on Menachos
אין מקדשין את הלחם אלא בשחיטה - טעמא מפ' לקמן:
- תוספות על מנחות Tosafos on Menachos
עד שישחוט לשמן ויזרוק דמן לשמן. תימה למה לי זריקה הא פ"ק דפסחים (ד' יג:) מסקינן דר' אלעזר בר' שמעון סבר לה כאבוה דאמר כל העומד ליזרק כזרוק דמי ותירץ ריב"א זריקה שלא לשמה גריעה מנשפך דם וקשה דלקמן פ' המנחות והנסכים (מנחות ד' קב.) מוכח דאע"ג דנעשה פסול בזריקה…
- רשב״א על מנחות Rashba on Menachos
ואת האיל. איל נזיר. יעשה זבח שלמים לה' על סל המצות, אלמא זביחת איל מקדשא לסל ומיניה גמרי' לכבשי עצרת. ל"ה, וקשיא דלקמן בפ' התודה אמר יקריב קרבנו על זבח מלמד שאין הלחם קדוש אלא בשחיטת הזבח ולמה לי קרא ליליף תודה מאיל נזיר כי היכי דגמרי' הכא כבשי עצרת מאיל…
- גליון הש"ס על מנחות Gilyon HaShas on Menachos
תוס' ד"ה בקונטרס כו' ולבסוף פי' וכ"ש. ק"ל למאי הקשו על לשון רש"י דנקט וכ"ש הא בלא"ה קשה דמאי פרכי מאי איכא בין רבי לראב"ש הא לרבי תפיס פדיונו ואינו יוצא לחולין ולראב"ש יוצא לחולין:
- רבינו גרשום על מנחות Rabbeinu Gershom on Menachos
דכתיב ואת האיל יעשה זבח שלמים לה' על סל המצות למימר דזביחה מקדשה לסל המצות. והכא נמי גבי כבשי עצרת. קדוש ואינו גמור שאינו ראוי לאכילה. ורבא אמר קדוש וגמור ואינו ניתר באכילה. לאביי דאמר ואינו [גמור] לא חמירא קדושתיה למתפס פדיונו שיהא קדוש כמוהו:
- רש"ש על מנחות Rashash on Menachos
רש"י ד"ה א"ב לאיפסולי ביוצא. לא יהא כשר לשחוט עליו כבשים אחרים. לכאורה גם לגי' זו יוכל לפרש כמו שפי' לגי' ראשונה לזרוק עלייהו מאותן כבשים עצמן אחר הכנסתן לפנים. וכן לגי' הא' יוכל להתפרש כמו כאן: