מנחות קא:
Menachos 101b (Menachot 101b) · מנחות · free full Hebrew text
Open in the reader →וְשׁוֹר הַנִּסְקָל וְעֶגְלָה עֲרוּפָה וְצִפּוֹרֵי מְצוֹרָע וּפֶטֶר חֲמוֹר וּבָשָׂר בְּחָלָב כּוּלָּם מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אוֹכָלִין
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כּוּלָּן אֵין מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אוֹכָלִין וּמוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּבָשָׂר בְּחָלָב שֶׁמְּטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין הוֹאִיל וְהָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר
וְאָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מִכׇּל הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל אוֹכֶל שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהַאֲכִילוֹ לַאֲחֵרִים קָרוּי אוֹכֶל אוֹכֶל שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לְהַאֲכִילוֹ לַאֲחֵרִים אֵינוֹ קָרוּי אוֹכֶל
וְהָא פִּיגֵּל בְּמִנְחָה נָמֵי אוֹכֶל שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לְהַאֲכִילוֹ לַאֲחֵרִים הוּא
אִי הָכִי בָּשָׂר בְּחָלָב נָמֵי תִּיפּוֹק לֵיהּ דְּאוֹכֶל שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהַאֲכִילוֹ לַאֲחֵרִים הוּא
דְּתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בָּשָׂר בְּחָלָב אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ מָה לְהַלָּן אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה אַף כָּאן אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה
חֲדָא וְעוֹד קָאָמַר חֲדָא דְּאוֹכֶל שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהַאֲכִילוֹ לַאֲחֵרִים הוּא וְעוֹד לְדִידֵיהּ נָמֵי הָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר
מֵיתִיבִי רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יֵשׁ נוֹתָר שֶׁהוּא מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין וְיֵשׁ נוֹתָר שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין
כֵּיצַד לַן לִפְנֵי זְרִיקָה אֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין לְאַחַר זְרִיקָה מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין
(וְהָא) וּפִיגּוּל בֵּין בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים בֵּין בְּקָדָשִׁים קַלִּים אֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין פִּיגֵּל בְּמִנְחָה מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין
לָא קַשְׁיָא כָּאן שֶׁהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר כָּאן שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר
הֵיכִי דָּמֵי דְּלֹא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר דְּאַקְדְּשִׁינְהוּ בִּמְחוּבָּר
וְלִיפְרְקִינְהוּ הָנִיחָא לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא טְמֵאִין נִפְדִּין טְהוֹרִין אֵין נִפְדִּין שַׁפִּיר
אֶלָּא לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר אֲפִילּוּ טְהוֹרִין נִפְדִּין לִפְרְקִינְהוּ
וְכֵיוָן דְּאִי בָּעֵי פָּרֵיק לֵיהּ שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר כׇּל הָעוֹמֵד לִפְדּוֹת כְּפָדוּי דָּמֵי
דְּתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר פָּרָה מְטַמְּאָה טוּמְאַת אוֹכָלִין הוֹאִיל וְהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּרָה נִפְדֵּית עַל גַּב מַעֲרַכְתָּהּ
הָכִי הַשְׁתָּא בִּשְׁלָמָא פָּרָה עוֹמֶדֶת לִפְדּוֹת הִיא שֶׁאִם מָצָא אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָּה מִצְוָה לִפְדּוֹתָהּ אֶלָּא הָנֵי מְנָחוֹת מִצְוָה לִפְדּוֹתָן
וְהָא לָן לִפְנֵי זְרִיקָה דְּמִצְוָה לְמִיזְרְקֵיהּ וְאִי בָּעֵי זָרַק וְקָתָנֵי דְּאֵין מִטַּמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן שֶׁלֹּא הָיְתָה שְׁהוּת בַּיּוֹם לְמִיזְרְקֵיהּ
אֲבָל הָיְתָה לוֹ שְׁהוּת בְּיוֹם מַאי מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין
אַדְּתָנֵי לַן לְאַחַר זְרִיקָה מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין לִיפְלוֹג בְּדִידַהּ בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ שְׁהוּת בְּיוֹם אֲבָל הָיְתָה לוֹ שְׁהוּת בַּיּוֹם מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין
הָכִי נָמֵי קָאָמַר לַן קוֹדֶם שֶׁיֵּרָאֶה לִזְרִיקָה אֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין לְאַחַר שֶׁיֵּרָאֶה לִזְרִיקָה מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין
וְהָא פִּיגֵּל בֵּין בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים בֵּין בְּקָדָשִׁים קַלִּים מִצְוָה לְמִיזְרְקֵיהּ
Meforshim on this daf
- רש"י על מנחות Rashi on Menachos
ושור הנסקל - ששחטו לאחר שנגמר דינו דאי נסקל ממש מטמא טומאה חמורה דנבילה היא:
- תוספות על מנחות Tosafos on Menachos
ועגלה ערופה. לאו כשנערפה דא"כ תיפוק ליה משום נבילה אלא בששחטה וקא סבר ירידתה לנחל איתן אוסרתה ולמאן דאמר עריפתה אוסרתה נמי מצינן למימר דקא סבר ר"ש עגלה בשחיטה כשירה כדאמרינן בפ"ב דכריתות (דף כה.) אי נמי משערפה ועריפתה מטהרתה מידי נבילה כדמוכח בסוף חטאת העוף…
- פתח עינים על מנחות Petach Einayim on Menachos
הואיל והיתה לו שעת הכושר. עיין מה שפירש רש"י ושמעתי מקשים דכאן כתב הפירוש שדחה הוא ז"ל עצמו בפסחים דף כ"ה וכבר אני בעניי בקונטריס זה לעיל שם בפסחים רמזתי בזה בס"ד ע"ש:
- רבינו גרשום על מנחות Rabbeinu Gershom on Menachos
ושור הנסקל. ששחטו לאחר שנגמר דינו. דאי נסקל הוה מטמא טומאה חמורה בכזית: