מנחם ציון צט

טפכם וגו' איש לא נעדר קמה אלומותיכם וגם נצבה. ואמר עוד וגרך אשר בקרב מחניך הוצרך לדבר בלשון יחיד שמדה זו אינה מצויה רק ביחידי סגולה ואפשר שרק אחד בדור ועל צדיק אחד העולם עומד. והוא שעושה את עצמו כגר בארץ ואינו עוסק כלל בענייני העוה"ז ואינו עושה כלום לטובת עצמו ולהתענג נפשו רק כל מחשבותיו ביראת ה' כל היום לעשות רצון קונו ועל ישראל אמונתו ואינו עושה העוה"ז לדירת קבע רק כמו אדם שיושב במדינה אחרת אף כי ארכו לו שם הימים מ"מ אינו קונה לו בית דירה שמה. לפי שיודע שהוא גר מתגורר לימים אחדים ופתאום יצטרך לשוב לארץ מולדתו כמו כן הצדיק הזה אינו עוסק כלל בענייני הגשמיות רק בעבודת בוראו ישגה תמיד. ובשביל זכותו ג"כ יהיה לכם תקומה ומצב יד. ואמר עוד מחוטב עציך לשון חטיבה שמחטיבים ומחבבים את דברי אלהים חיים ומטים את אזנם להצדיקים לשמוע דברי פי חכם ליקח עצות בנפשם איך לעשות רצון קונם בשלימות וגם בשביל זכות הזה יהיה לכם תקומה. ואמר עוד עד שואב מימיך שדברי תורה נמשלו למים שכל מה ששואבים מהם אינם חסרים כך ד"ת יותר ממה שלומדים מורידים שכליות מלמעלה לעברך בברית ה' אלהיך וגו' שתבקעו כל המסכים המבדילים עד שתדבקו באלהים חיים כלכם היום ויהיה לכם תקומה ומצב יד אכי"ר

מה שדרש ליל ראשון דראש השנה

טובה צפרנן של ראשונים הטור והב"י אשר מימיהן אנו שותין ומפיהם אנו חיין שהיו בעלי רוח הקודש ואוהבי ישראל מאוד וחששו על מנהג בני הכפרים המתאספים בימים נוראים להתפלל בצבור ולא הורגלו בכך כל ימות השנה לכך הם מגביהים קולם בתפלתם ובאמת יש איסור גדול להמגביה קולו בתפלתו ובפרט בספרי המקובלים ובזה"ק מחמירים ומזהירים מאוד ע"ז וע"כ דאגו על הדבר שלא יהיה חלילה קטרוג על ישראל לכך כתבו מותר להגביה קולו בתפלתו מעט בימים הללו אבל אמת