מנחם ציון נט

שיש שני מיני תשובה הא' ששב מפחד ה' ומהדר גאונו מיראת העונש ואולם בזה לא חפץ ה' רק שישוב אל לבו דעת ותבונ' גדולת הבורא ב"ה ומלכותו בכל משלה אשר במאמרו ברא כל יצורי קדם ומחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית הצופה ומביט כל תעלומות וסתרי כל חי אין חושך ואין צלמות להסתר שם וימלא כבודו את כל הארץ וכמש"ה האותי לא תיראו אם מפני לא תחילו וגו' הלא את השמים ואת הארץ אני מלא ומשכיל על דבר כשיתבונן בדברים הללו וכיוצ' בהם יתלהב לבו ותתעצם תשוקתו לאהבת ה' כרשפי אש ותפול עליו בושה גדולה והכנעה עצומה וזה פירוש הכתוב וגו' ויאמר משה אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלקים ולבעבור תהי' יראתו על פניכם לבלתי תחטאו גם הלום קשה כיון שבא לבעבור תהי' יראתו על פניכם למה אמר אל תיראו ושרש הדבר שב' תשובו' הנ"ל תלויה בב' מיני יראה הא' היא יראת העונש מפני חמת המציק בצר לו ישחר אל ה' ואל טובו והב' היא השב מחמת יראת הבושת ורוממות אלוקי עולם וכאמור ואולם א"א לבוא ולהגיע למדריגת תשובה עילאה טרם היות על פניו יראת העונש אשר ע"י התשובה תתאה יתמו ויכרתו כל המעיקים ומסטינים מלהסתפח בנחלת ה' ואח"כ ישב בנוה שלום ובמנוחות שאננות לפנות דעתו להכיר גדלות המלך המרומם הנסתר והנעלם אשר אין סוף וחקר לתבונתו וגדולתו כי כ"ע אע"ג דאיהו כתר עילאה אור צח אור מצוחצח אוכם הוא קדם עילת העילות וע"כ התרה תחלה במכות בכורות אף שהיא אחרונה משום שזעקת בני ישראל היתה מן העבודה על הצר הצורר אותם שלא היה להם על מי להשען והיתה תשובתם מיראת העונש וע"כ הבטיחם כריתת השונאים שהיתה מכת בכורות וכמו כן במתן תורה בראותם את הקולות והלפידים פרחה נשמתם מגודל הפחד עד שהתורה שאלה ישראל היכן הם וע"כ אמר להם משה אל תיראו כי לא זו היראה אנכי שואל מעמכם רק שתהיה היראה ע"פ לבלתי תחטאו והיא הבושת פנים ומזה לא תאונה אליכם רעה וזה"ש משה והי' כי יבואו עליך וגו' הברכה והקללה ושבת עד ה' שתעשה תשובה מחמת העונש והצרות שלא