מנחם ציון נא

אשר צוה ה' לאמר ומן הראוי היה לו לומר הפוך הדברים והנראה לי בזה על פי מ"ש ובוקע חלוני רקיע מוציא חמה ממקומה ולבנה ממכון שבתה וגו' דברים הללו קשים להולמן וכי יש חלונות ברקיע גם איזה מקום הוא שבת הלבנה הלא היא סובבת תמיד ואינה עומדת רגע במקום אחד והענין הוא עלינו לשבח לאדון הכל אשר בשפלינו זכר לנו למען בריתו ושבועתו לאבותינו הוציאנו מעבדות לחירות והאמירנו לתתנו עליון לעבוד עבודתו ולעשות מעשהו ואולם לא הגיעו מעשינו למעשה אבותינו והוא בעבור שלא היינו זהירין וזריזין לעבודתו מנעורינו כמו אברהם אבינו אשר תיכף בן שלש שנים הכיר בוראו וכל מגמת פניו היה רק לעמוד על האמת במה יתרצה אל אדוניו וכשעשה איזה דבר והרגיש שמעשה זה פעל בלבבו תשוקה ואהבה יתירה לעבודת הבורא אזי ידע נאמנה שדבר זה מצוה לעשות ואם עשה דבר שהבין בו שניתק מן דביקות הבורא בעשייתו ידע שזו עבירה ונשמר מלעשותה עוד ובדרך זה קיים כל התורה כולה קודם נתינתה אבל אנחנו אין בידינו דעת ותבונה כזאת שלא זכרנו עצמינו מעודינו. אשר לזאת נתונה לנו חמדה גנוזה תורתינו הקדושה אשר בה נדע המעשה הטוב בעיני ה' ולהשמר מלעשות הרע לפניו והמאור שבה יחזירנו למוטב למען נלמד ליראה ולא נשוב לכסלה וגלל כן לא טוב הדבר לבלות עסק התורה רק בפלפולים שאינן לאמיתן בשגם שהמה טובים לחידוד התלמידים אך לא בחר ה' באלה שעיקר לימוד התורה למצוא דעת להגיע אל האמת ולדקדק בה עד מקום שידו מגעת וא ואותן דקדוקי תורה נקראין חלונות וידוע שכנסת ישראל נקראו לבנה על שם שאינן מאירין תמיד והצדיק נקרא שמש ומגן בעבור שהוא משפיע ומאיר על אותן שירדו ממדריגתן להניף אותם תנופה לקדוש ה' למנה וע"ז אמרו ובוקע חלוני רקיע שהשי"ת פותח שערי תורה להאיר עינינו להבין ולהשכיל באותן חלוני רקיע ומוציא חמה ממקומה שהצדיקים מחליפין כח להאיר על הלבנה שהיא במכון שבתה פירוש ששבתה ונחה מעבודת הבורא ורפו ידיהם מלעסוק בדקדוקי תורה ובזה מבואר מ"ש חז"ל