מנחם ציון מב

רצונו. אך זעיר שם ירושת פליטה שהיינו מקובלים מאבותינו הקדושים שהם השיגו התורה קודם שניתנה והיו בעלי שכליות אבל אנחנו היינו ערום ועריה שלא היה לנו תורה ולא מוחין ולא היינו בעלי אברים כלל שהאברים מורים על כוחות העליונות והשכליות שבהם: כמו היד שמורה על י"ד אותיות ה' אלהינו ה' ובשמאל הם חלופיהם. וכמו כן הגלגולת מורה לכוונה אחרת רבה ועצומה וע"כ עצם הגלגולת הוא הקשה שבכל העצמות בעבור ששם המלבוש של משכן המוחין והשכליות אשר לזאת ריחם ה' על יראיו שבשפלנו זכר לנו ונתן לנו את המן אוכל שכלי ורוחני לזכך אבריהם שיהיו מוכנים לקבל שפע אלהות וע"כ חסידים ראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפלה שהכינו עצמם ואבריהם להיות מכון למשכנות השראת השכינה ומכאן תוכחות מוסר איך לשמור פיו ולשונו קודם התפלה שאם מטריד עצמו בדבורים של מה בכך והבלי העה"ז אין המוחין שלו יכולין להתעצם ולהכלל באור פני מלך חיים וע"כ אמר להם משה לקטו ממנו עומר לגלגולת שעל ידי זה יהיה לכם גלגולת ואבר זך לקבל המוחין ולזאת לקטו ממנו בבוקר בבוקר שכ"מ שנאמר בוקר ב"פ תן בוקר לבקרו. שזה היה מיד בשחרית לזכך שכלם וגלגולתם שיהא להם מוחין לתפלה אבל כשחם השמש נמס שכיון שחם השמש הגיעו אל האמת לא הוצרכו עוד אל המן וזש"ה ויאמר משה וגו' מלא העומר ממנו למשמרת לדורותיכם שהמוחין נקראין דורות וזהו למען יראו שתהא האמונה מושרשת בלבבם כל כך כמו שרואה הדבר עין בעין

ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' לקטו ממנו וגו' עומר לגולגולת. אנחנו ב"י מאמינים בני מאמינים בנבואת משה רבינו ע"ה אשר רוח ה' דבר בו שלא חיסר ולא שינה דבר מכל אשר צוהו השי"ת לאמר לישראל לזאת קשה היכן מצינו שצוה ה' שילקטו עומר לגולגולת ולהבין מקרא זה נקדים לפרש הפסוק ויענך וירעיבך ויאכילך את המן אשר לא ידעת וגו' תיבת ידעת הוא הווה ומשמע שעדיין לא ידעת והלא משה עמד בשנת הארבעים וא"כ בוודאי ידעו את המן שכבר אכלוהו