מלאכת שלמה על משנה אבות ג:א

מאין באת ולאן אתה הולך והגיה הר"ר יהוסף ז"ל ולאין גם הגיה מאין באת מליחה סריחה שוב הגיה לפני מלך מלכי המלכים ב"ה וכתב כן מצאתי ומריש פירקין עד סוף סימן ג' מפורש יפה בדרשות הרב ר' משה אלשיך ז"ל בפ' אחרי מות דף קפ"ב וקפ"ג וכתוב שם דמניינא דעקביא בן מהללאל דקתני אתא לאשמועינן שחולק על בן עזאי שמנה ד' במסכת כלה שהוסיף על שלש אלה ולאן אתה הולך למקום חשך ואפלה לז"א הסתכל בשלשה ובהם לבד תהיה מובטח שלא תבא לידי עבירה ואילו לא מיעטו באמרו שלשה היה אפשר לחשוב שבכלל דבריו שהוא הרביעית שהוסיף בן עזאי כאשר חשב בעל נחלת אבות ז"ל ודחה אותה התנא להיות שאותה הרביעית לא תורה פחיתות וגירעון באדם רק גירעון המקום שימצא בו ושהוא חשך ואפלה ולא תורה על פחיחות האדם כאשר לא יגרע גדר המרגליות בהיותה במקום גרוע או אפל על כן לא הזכיר כי אם מה שהוא בעצמות האדם ע"כ והאריך בפי' על המשניות ע"ש. וכתוב עוד שם שבדברי בן עזאי במסכת כלה כך מאין באת מטפה סרוחה מקום שאין העין יכולה לראות חפשתי דברי בן עזאי בענין זה במס' כלה שבידינו ולא מצאתי לא מינה ולא מקצתה: