מלאכת שלמה על משנה זבחים ט:ב

ואלו אם עלו לא ירדו. פ' ב"ש (זבחים דף מ"ג) ותוס' פ"ק דמנחות דף ז' ודפ' התודה דף ע"ט. ובגמרא ר"פ יוצא דופן ברייתא. וכתבו שם תוס' ז"ל היינו לן דדם והנותר היינו לן דאימורים דאילו בשר אפילו אינו נותר ירד דכל שממנו לאשים הרי הוא בבל תקטירו ע"כ. וביד שם פ"ג דהלכות פסולי המוקדשין סי' ו' ז' ח':

ושנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו. כצ"ל:

ושקבלו פסולין וזרקו את דמו. בגמ' בברייתא מוסיף והניתנים למטה שנתנם למעלה ושלמעלה שנתנם למטה והנתנים בחוץ שנתנם בפנים והניתנים בפנים שנתנם בחוץ ופסח וחטאת ששחטן שלא לשמן שאם עלו אבריהן למזבח החיצון לא ירדו ומרבי לכולהו מקרא דכתיב תורת העולה ריבה תורה אחת לכל העולין שאם עלו לא ירדו וכתבו תוס' ז"ל אע"ג דתני במתניתין [אלו תנא ושייר] הנך דחשיב בברייתא ושמא משום דמהני דהכא שמעינן להו דכ"ש הנהו ובברייתא נמי בהנך דירדו לא חשיב זקן וחולה ומזוהם ונדמה וטומטום ואנדרוגינוס ושמא הוו בכלל הנהו דחשיב ע"כ. עוד כתבו ז"ל ושקבלו פסולין וזרקו את דמו בגמרא פליגי ר' יוחנן ור"ל אי מיירי דקבלו וזרקו דתרויהו נעשו בפסולין וכמו כן מדקדק בריש מעילה ע"כ. ועיין בתוס' דבר"פ יוצא דופן:

ר' יהודה אומר שנשחטה בלילה וכו' אם עלתה תרד. דכתיב זאת תורת העולה היא העולה זאת היא העולה הרי כאן שלשה מיעוטין למעוטי וכו'. וכתבו תוס' ז"ל הא דהעולה שנייה אבל העולה קמא אתא להעולה עולה ראשונה שבפנחס כדקאמר רבא בפ' תמיד נשחט ותורה הוי רבוי לר' יהודה לאינך פסולין דאם עלו לא ירדו כר"ש דלא ממעט אלא הנך שלשה ע"כ. עוד כתבו ז"ל וא"ת והא ר' יהודה אית ליה בפ"ק דמכילתין דרצפה מקדשת כמזבח וא"כ כולם עלו והיכי משכחת פסול בכל הנהו לבד מהני תלת כיון דאם עלו לא ירדו וי"ל כגון שיש הפסק בין הבהמה לרצפת העזרה ע"כ. ואיתא להא בנדה ר"פ יוצא דופן. עוד הקשו ז"ל דקדשי קדשים ששחטן בדרום דאמרינן בריש מעילה דאליבא דר' יהודה דכ"ע ל"פ דתרד אמאי והא ליכא מיעוטא רביעי וי"ל דשחיטה בדרום הוי כעין שחיטת חוץ וכמו דחנקינהו דמו כדקאמר התם לר"ש ע"כ:

כל שפסולו בקדש. פ"ק דמעילה דף ג' ועיין תוס' בפ' חטאת העוף (זבחים דף ס"ח.) ופלוגתא דר' יהודה ור"ש שנויה בת"כ ריש פרשת צו: