מלאכת שלמה על משנה יומא ח:ח

מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה. ביד פ' ראשון דהלכות תשובה סי' ג' ובגמ' דייק עם התשובה אין בפני עצמן לא נימא דלא כרבי דתניא רבי אומר על כל עברות שבתורה בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יום הכפורים מכפר חוץ פורק עול ומגלה פנים בתורה ומפר ברית בשר שאם עשה תשובה יה"כ מכפר ואם לא עשה תשובה אין יום הכפורים מכפר אפי' תימא רבי תשובה בעיא יום הכפורים יום הכפורים לא בעי תשובה ומוכח בספ"ק דשבועות דיומו של כפור מכפר ולא לילו ועוד כתוב שם בתוס' דיש מפרשים דיום הכפורים מכפר לגמרי בלא שעיר המשתלח אלא דשעיר המשתלח מכפר מיד ויום הכפורים אינו מכפר עד שתחשך למוצאי יום הכפורים וכדתניא וכו' ע"ש:

על עשה ועל לא תעשה. הניתק לעשה עכ"ל ר"ע ז"ל. אמר המלקט דאי לא תימא הכי קשה השתא על לא תעשה מכפרת על עשה מיבעיא ופריך בגמ' ועל לא תעשה גמור לא ורמינהי אלו הן קלות עשה ולא תעשה חוץ מלא תשא ומשני לא תשא וכל דדמי ליה לא תעשה גמור ומיהו איכא בגמ' מאן דס"ל דתשובה מכפרת גם על לא תעשה גמור. ותוס' פ"ק דשבועות דף י"ב נראה שרוצין להשוות מתני' דקתני על עשה ועל ל"ת תשובה מכפרת עם ר' ישמעאל דדריש בגמ' בברייתא עבר על עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו ואם עבר על ל"ת ועשה תשובה תשובה תולה ויה"כ מכפר שפירשו שם דהא דקתני במתני' דעל ל"ת תשובה מכפרת היינו שמקילין לו הדין אבל במ"ע מוחלין לו לגמרי ע"כ:

עד שיבוא יום הכפורים ויכפר. מלת וִיכפר הוי"ו בחירק והיו"ד נחה דאי אפשר להיות גם הוי"ו בשבא שהרי אין שני שבאים באים זה אחר זה בראש תיבה: